יותר משנתיים לאחר יציאתו למחשב, Space Hulk Deathwing Enhanced Edition יוצא מחדש למחשב ומגיע גם ל-PS4 עם שורה של שדרוגים ותוכן נוסף שבתקווה ישדרגו את החוויה מקורית. לצערי עם אקשן בנאלי, AI שטחי ועיצוב שלבים משעמם, המשחק עצמו מייגע כמעט כמו להגיד את השם המלא של המשחק.

 

מהרגע ש-Deathwing מתחיל, נדרש ידע אנציקלופדי ב-Lore של העולם של Warhammer 40K. התדריך הראשון (שדי מסתכם ב"תגיעו לחללית ותמצאו את הדבר") אוהב לזרוק מונחים ושמות מפוצצים לדברים מבלי לספק הסבר או הקשר. בתור שחקן עם היכרות שטחית עם העולם של 40K, לא רק שזה לא משך אותי פנימה, אלא שזה די הרחיק אותי מהעלילה. אני יודע שהשמות עצמם מבוססים על חומר המקור, אבל משחקים אחרים מהמותג (כמו Space Marine מהדור הקודם) כבר הראו שאפשר לגרום לסיפור בעולם לעמוד בפני עצמו.



בעוד שהסיפור איבד אותי מאד מהר, השליטה עצמה משאירה רושם ראשוני חזק. יש תחושה "כבדה" בצורה שמאד מתאימה לחייל בתוך חליפת שריון ענקית. לוקח זמן להסתובב וכל צעד מרגיש בצורה שבה דמיינתי טונות של ברזל צועדים, עם ממשק עתידני שמציג את המצב של כל אחד מהחלקים של החליפה. גם העולם עצמו מרשים, והחללית עצמה מורכבת ממבוכים שנראים עתידניים מצד אחד, אבל עתיקים מצד שני.

 

בעוד שהעיצוב הסביבתי בהחלט יכול להרשים, האקשן עצמו פשוט משעמם. העניין הזה מורכב משני חלקים: הראשון הוא שהרובים פשוט לא מעניינים במיוחד.  לחלקם (כמו הוולקן) יש הרגשה מספקת של אימפקט ומספר יכולות (כמו הברק שאיתו מתחילים) שנותנות הרגשה של עוצמה, אבל השימוש בהם מאוד מונוטוני ואין ממש הבדלים בין הנשקים השונים. החלק השני, זה שיותר בעייתי מבחינתי, הם האויבים. בזמן שיטוט במסדרונות האפלים פה ושם מוצאים אויבים בודדים שאינם מהווים שום אתגר ונראה שמוקמו שם רק כדי שההליכה עצמה לא תשעמם עד הקרב הגדול הבא. כשמגיעים לחדר גדול, לרוב זה הזמן שבו פתאום יגיח מהדלתות ופתחי האוורור שטף של אויבים שרץ ישירות לנשק שלי. בלי אסטרטגיה או צורך בטקטיקה – הם פשוט המשיכו להגיע עד שהחלטתי שהגיע הזמן להתקדם לחדר אחר. מעבר לכל זה, לשלבים אין למעשה שום מערכת שמירה אוטומטית במשחק – ככה שאת המשימה שעכשיו לקחה חצי שעה וקרסה לקראת הסוף או שהסמן משימה לא הופיע, חייבים להתחיל מחדש. אני יכול רק לדמיין שכל הרחוב שמע את אנחת התסכול שלי כשזה קרה בפעם הרביעית.


עוד יותר מאכזב כשנזכרים שרוב הפוקוס הוא על משחקיות קואופ, כאשר לכל שחקן יש קלאס אחד, אבל אין למעשה הבדל אם שיחקתי עם ה-AI או עם אנשים אחרים. מעולם לא הייתי צריך לתאם או לשנות כוחות בשביל עבודת צוות. על פניו יש גם גיוון כמצופה ממשחקים כאלו, עם אויבים שיורים מרחוק וכאלו שעושים קמיקזה, אבל בפועל כולם פשוט מסתערים ישר כך שזה לא משנה דבר במשחקיות עצמה. הפעמים היחידות שמתתי קרו כאשר פשוט לא ראיתי מה קורה על המסך בגלל שהכל נורא חשוך ובמסדרון קטן, האויבים פשוט חסמו את שדה הראיה שלי. בתחילת המסע להיות בתוך חליפת השריון גרם לי להרגיש עוצמתי, אבל מהר מאוד זה פשוט נהיה משעמם.

Space Hulk Deathwing Enhanced Edition נותן תקווה בהתחלה עם התחושה המעולה שבלהסתובב בחליפת שריון ענקית. אבל הרושם הראשוני החיובי נעלם ברגע שהאויב הראשון מופיע והאמת המרה מתגלה: פשוט לא כיף לירות באויבים וב-FPS זו בעיה רצינית.

 

*עותק ל-PS4 סופק ע"י המפיצה*

השאירו תגובה